האם אני "סיפור הצלחה" ?

כמה פעמים בשבוע ,בחודש, בשנה אנחנו מהרהרים בשאלה הזו ?
אולי לא ממש במילים אלו, אך אנו עוסקים בבדיקה אישית קפדנית בכל פעם שאנו פוגשים אותנו כדי לתת דו"ח וחשבון
לבוס המחמיר ביותר- כמובן, אנו עצמינו.

בסדרת הטלוויזיה "איך להצליח בשישה שיעורים" סיכם עבורנו פרופ' יובל את המשנה כולה במשוואה פשוטה לעיכול.
ההצלחה נמדדת לפי שלושה פרמטרים :


1. הצלחה נמדדת ביחס לעצמנו. ככל שאדם התקדם יותר מנקודת המוצא שלו בחיים.

2. הצלחה מגיעה מתחושת משמעות. כשאנחנו עושים משהו שאנחנו מרגישים שהוא משמעותי, בין אם זה בעבודה,
     עם המשפחה או בחיים הפרטיים.

3. אנשים זקוקים להכרה. כדי להגדיר את עצמנו כמצליחים – גם הסביבה צריכה להכיר במעשים שלנו,
     ובעיקר בתוצאות שלהם.

מדוע חשוב לנו שההצלחה תימדד ביחס לנקודת ההתחלה?
שימו לב באילו מקרים של סיפורי הצלחה הרגשתם אהדה ,הערצה כלפי האדם שהצליח.
אנחנו אוהבים סיפורי סינדרלה בעסקים, בעבודה, בתחום הפליטי והחברתי – אלו שבעשר אצבעות,כנגד כל הסיכויים מנקודת הפתיחה שלהם – עשו זאת – אנחנו מלאי הערכה רק בגלל הפתיח של חייהם שהיה רחוק ושונה מהנקודה אליהם הגיעו.

מדוע חשוב שההצלחה תהיה בעלת משמעות?
המשמעות פנים רבות לה. יש הרואים משמעות לפרנסתם באשר היא, יש אחרים שמשמעות מבחינתם באה לידי ביטוי בנתינה ובהתנדבות, אחרים רואים משמעות ביצירת כסף וכך הלאה וכך הלאה. כל כך הרבה משמעויות ואנשים החובקים אותן.

מדוע חשוב שההצלחה תזכה בהכרה?
אם נחשוב לעומק על הפרמטר השלישי נראה כי בתוכו נאגרים מוטיבים שלא תמיד אנו אוהבים להכיר בתוכנו:
האגו , חוסר בטחון שנצרך בחיזוקים תמידיים, "מה יגידו השכנים"- והצורך בהשוואה מול הדשא של השכן , וכו'..
בסקאלה הגבוהה של סיפורי הצלחה נוכל להצביע על אילו שגם התחילו בנקודת התחלה נמוכה ,
גם עשו משהו שהוא בעל משמעות ו.. לא הרגישו צורך בתשואות של הסביבה.

ז"א סיפורם התגלה במקרה ,סופר על ידי אחרים והיגיע לידיעתנו בדרך לא דרך..
בודדים הם האנשים שיכולים לוותר על הפרמטר השלישי ועדיין לחוות הצלחה במלוא עוצמתה.

ברובינו, אם נשמיט מרכיב אחד מן המשוואה נחווה תחושת תסכול ואכזבה – ולא תחושת הצלחה..
כי להיות סיפור הצלחה זה בעיקר הסיפור שאנו מספרים לעצמינו .